By – On אוגוסט 07, 2013 – In מאמרים With No comment

שרוטים בראש

מאת: נבות גסול

אתה רוכב על האופניים מזה זמן רב. אתה נהנה מהחופש, מהאתגר, האימונים המפרכים והתחרויות. יש אנשים בעולם שהשעה 5 בבוקר נשמעת להם אמצע הלילה אבל לך השעה הזו עושה צמרמורת. נכון, להתעורר כל כך מוקדם זה לא קל לאף אחד אבל אתה מתעורר עם אנרגיות אחרות, מעוררות, שרק אתה וחבריך לקבוצה חולקים. הרכיבה היא חלק מחייך, חלק מעצמך. זה לא קורה רק בשבתות אלא מספר פעמים בשבוע אם לא כל יום. אתה פשוט חולה על אופניים. כחלק מחייך אתה מתעניין יותר ויותר על כך, קורא את המגזין החדש, משוטט באתרי אופניים ברשת, מפנטז על אביזרים חדשים ואפילו משנה את תמונת הפרופיל שלך בפייסבוק לתמונה שלך עם האופניים. בקיצור, רכיבה על אופניים זה לא רק תחביב, זה חלק ממך והזהות שלך.

ואז הבלתי נתפס קורה. כבר חווית כאבים בעבר, אבל אחרי האימון הכאב החדש בברך מרגיש שונה. זה לא שנפלת או משהו כזה וזה מרגיש קצת אחרת. אתה מבטל אותו וממשיך הלאה. באימון הבא הכאב החדש מתחדש ואתה כבר מתחיל לחשוב שאולי אתה מגזים בעומס אבל בערב כשאתה בקושי מיישר את הרגל, אז אתה באמת מתחיל לדאוג. שלא כהרגלך אתה לוקח מספר ימי מנוחה אבל הכאב ממשיך להציק ובלית ברירה אתה פונה לרופא. המומחה מאשר את חלום הבלהות שלך: אתה פצוע ועליך לנוח בין חודש לחודשיים! אם לא תדאג להבראתה אתה מסכן את עתיד הברך וסיכוייך לחזור לרכב על האופניים. אתה בהלם! מה חודשיים, איך אני אחזיק שבוע בלי רכיבה!?

כל ספורטאי שנפצע יודע שהבעיה הפיזיולוגית של הפציעה מכאיבה פחות מהקושי המנטלי שברוך בלוותר על העסוק האהוב בספורט. לכן יש לשים לב ולטפל גם בו בכדי להשתקם באופן מלא בזמן מזערי.

שרוטים בראש

מבחינה פסיכולוגית הרכיבה הספורטיבית ממלאת שלוש פונקציות בחיי הספורטאי:

  1. תחושת זהות- כשאדם משקיע זמן ואנרגיה רבים כל כך ברכיבה על אופניים, הספורט נהפך למרכיב באישיותו. הרכיבה היא חלק אינטגרלי ממי שהוא, ולפתע הוא נאלץ לוותר עליו.
  2. הערכה עצמית- הרכיבה מחזקת את הערכה העצמית. עמידה באימונים קשים ואתגרים רבים, הצלחות, פידבקים חיוביים מהמאמן והחברים לקבוצה, עליה בחוסן הפיזיולוגי והמנטאלי- כל אלה מחזקים את הבטחון העצמי ותורמים לתפישה עצמית של הרוכב כאדם מיוחד.
  3. התמודדות עם מתח- פעילות ספורטיבית כגון רכיבה על אופניים הינה כלי מוכח ובדוק לפריקת מתח. הרכיבה מאפשרת "להוציא" את המתח ולפרוק אותו בדרך בריאה ומקובלת.

הדבר הראשון שחווה ספורטאי שנפצע הוא משבר זהות. כאחד שרגיל להקדיש זמן רב מסדר יומו לתחום הרכיבה פתאום מוצא את עצמו במצב של ריק. כפי שהגדיר זאת ספורטאי מקצועני שנפצע: "תמיד אני זוכר את עצמי רוכב, מאז שאני ילד, זה מי שאני. אם אני לא רוכב אז מי אני?". כפועל יוצא מכך על הספורטאי להתמודד עם מצב חדש נוסף. אם עד היום היית מסתדר וסומך על עצמך פתאום מצבך הבריאותי התדרדר ועליך גם לקבל זאת וגם להתחיל לסמוך על אחרים שאמונים על בריאותך. זו הרגשה חדשה ולא נעימה והדרך למטה עדיין לא נגמרה. זבנג נוסף מגיע עקב ירידה בהערכה העצמית, כנראה "המכה" הקשה ביותר לקבל, מכיוון שהיא קשורה באגו שלך. רק כדי לסבר את האוזן, אצל בני האדם הנקודה ההישרדותית והבסיסית ביותר היא האגו העצמי. כל יום בחיינו אנו נלחמים לשמור עליו והגוף והמוח שלנו מכוונים לכך מלידה. אם עד היום היית רוכב טוב ומהיר פתאום אינך כזה- מצב עיניינים חדש שגורר מחשבות על העתיד ועל ערכך בעיני עצמך. אם אוספים את כל התכונות והרגשות השלילים עד כה ומוסיפים להם את חוסר היכולת להתמודד עם מצב לחץ, אזי ניתן להבין מדוע פציעה עלולה לדכא ספורטאי עד עפר. רגשות של דיכדוך, דכאון, אכזבה וכעס ותופעות של חוסר תיאבון ועצבנות הן רק חלק מהרפרטאור של פצוע.

איך מתמודדים עם זה? המטרה היא ראשית לקבל את המצב הנתון, שכן רק קבלתו תאפשר שיקום פיזי מלא.

להלן מספר אסטרטגיות להתמודדות:

  1. התאבל. אפשר לעצמך להיות עצוב ומצה את תקופת האבל שלך. זה טבעי ונורמלי להרגיש רע לאחר פציעה ולא פעם תהליך זה הושווה למצב של אבל. בשני המקרים חווים הדחקה, כעס, מו"מ עצמי, דיכאון ולבסוף קבלה. בשלב זה אפשר להתחיל את השיקום.
  2. התמודד עם המציאות. קל מאד וטבעי לחשוב על מה היה קורה אם לא הייתי נוהג כך וכך. במקום זאת, הבן את המצב הנוכחי והתרכז על כאן ועכשיו, כדי להיחלץ ממנו.
  3. הצבת מטרות. הצב לעצמך מטרות חדשות ושכח את הישנות. וודא שהמטרות החדשות ריאליות למצבך וקצב התקדומתך.
  4. שמור על רוח חיובית. קל לומר וקשה לעשות, אך הכרחי לשיקום. הקף את עצמך בסביבה ובחברה תומכת וחיובית שתעזור לך: משפחה, חברים, מאמן ומאמן מנטאלי.
  5. המשך להתאמן. אם הפציעה מאפשרת אימון חלקי, כגון חיזוק איברים אחרים שחיונים לרכיבה, עשה זאת. אם לא, זה הזמן להתאמן על הצד המנטאלי, וביתר שאת. לדוגמא ,שימור תבניות, טכניקה, אסטרטגיה ומוטיבציה באמצעות שימוש בדימיון מודרך.
  6. היה סבלני. אפשר לעצמך להגיע להחלמה מלאה לפני שתחזור לפעילות. לעיתים הדרך האיטית היא המהירה ביותר. יש עוד אסטרטגיות רבות, וכל אחת מהן יכולה להתאים לך. אם מצאת אחת, דבק בה. בסופו של דבר, העיקר הבריאות.

הכותב הוא מאמן מנטאלי לספורטאים
בתחום פסיכולוגית ספורט
navotgasul.smc@gmail.com

טלפון: 052-3631111

השאר תגובה